קרן חירום משפחתית: כמה כסף צריך לשים בצד ואיפה כדאי להחזיק אותו
מכונית שהתקלקלה, פיטורים פתאומיים או טיפול שיניים יקר – קרן חירום היא רשת הביטחון של כל משק בית. כך בונים אותה נכון.
רוב המשפחות בישראל יודעות לספר על הרגע שבו הגיעה הוצאה לא צפויה בדיוק בחודש הלא נכון: מזגן שהתקלקל באמצע אוגוסט, תיבת הילוכים שהחליטה לוותר, או תקופה ארוכה של מילואים שבה ההכנסה מהעסק העצמאי ירדה בחדות. במצבים כאלה, מי שאין לו כרית ביטחון נאלץ לפנות למינוס בבנק, להלוואה בריבית גבוהה או לפריסת תשלומים יקרה בכרטיס האשראי. קרן חירום היא הכלי הפשוט ביותר להימנע מכך, ובכל זאת רבים דוחים את הקמתה שוב ושוב. במדריך הזה ננסה לעשות סדר: כמה כסף באמת צריך, איפה כדאי להחזיק אותו ואיך בונים את הקרן גם כשהמשכורת נגמרת מהר.
מה זו בעצם קרן חירום ולמה היא שונה מחיסכון רגיל
קרן חירום היא סכום כסף שמיועד לדבר אחד בלבד: הוצאות לא מתוכננות שאי אפשר לדחות. היא לא נועדה לחופשה בחו״ל, לא לשדרוג הסלון ולא להשקעה בבורסה. ההבדל המרכזי בינה לבין חיסכון לטווח ארוך הוא הנזילות – הכסף צריך להיות זמין תוך יום או יומיים, בלי קנסות ובלי סיכון שערכו ירד בדיוק ברגע שצריך אותו.
מבחינה פסיכולוגית, לקרן חירום יש ערך שקשה למדוד במספרים. אנשים שיודעים שיש להם גב כלכלי מקבלים החלטות טובות יותר: הם לא נבהלים מכל הודעה מהבנק, לא מוכרים השקעות בהפסד בזמן משבר, ויכולים להרשות לעצמם לחפש עבודה מתאימה במקום לקפוץ על ההצעה הראשונה אחרי פיטורים.
כמה כסף צריך: הכלל של שלושה עד שישה חודשים
ההמלצה המקובלת בקרב יועצים פיננסיים היא להחזיק סכום שמכסה בין שלושה לשישה חודשים של הוצאות מחיה בסיסיות. שימו לב – מדובר בהוצאות ולא בהכנסות. כדי לחשב, רשמו את ההוצאות הקבועות וההכרחיות של משק הבית: שכר דירה או משכנתא, חשבונות, מזון, תחבורה, ביטוחים, גן ילדים ותשלומי הלוואות. סכום החודש כפול מספר החודשים הוא היעד שלכם.
הטווח עצמו תלוי ביציבות התעסוקתית. זוג שכירים במקומות עבודה יציבים יכול להסתפק בשלושה חודשים, בעוד שעצמאים, פרילנסרים, משפחות עם מפרנס יחיד או מי שעובד בענף תנודתי כמו הייטק או תיירות ירצו לשאוף לשישה חודשים ואף יותר. גם משפחות עם ילדים קטנים, בעלי חיים או רכב ישן כדאי שיעגלו כלפי מעלה.
איפה להחזיק את הכסף
הטעות הנפוצה ביותר היא להשאיר את קרן החירום בעובר ושב. שם הכסף מתערבב עם ההוצאות השוטפות, נשחק באינפלציה ובדרך כלל לא צובר כמעט ריבית. מנגד, גם השקעה במניות אינה מתאימה, משום שבדיוק בתקופות משבר – כשהסיכוי להזדקק לכסף עולה – השווקים נוטים לרדת.
האפשרויות הסבירות לקרן חירום הן כאלה שמשלבות נזילות גבוהה וסיכון נמוך:
- פיקדון בנקאי עם יציאה חודשית או פיקדון לזמן קצר, שמאפשר משיכה בלי לאבד את כל הריבית.
- קרן כספית, שמשקיעה באפיקים סולידיים קצרי טווח וניתנת לפדיון תוך יום מסחר.
- חלוקה בין שני האפיקים: חלק קטן זמין מיידית, והשאר באפיק שמניב תשואה מעט גבוהה יותר.
כדאי לבדוק את דמי הניהול, את תנאי המשיכה ואת המיסוי של כל אפיק לפני שבוחרים, ובמקרה של התלבטות להתייעץ עם יועץ פיננסי או יועץ השקעות מורשה.
איך בונים קרן חירום כשאין עודף בסוף החודש
למשפחות רבות היעד של כמה עשרות אלפי שקלים נשמע רחוק מאוד. הסוד הוא להתחיל בקטן ולהפוך את החיסכון לאוטומטי. הוראת קבע של כמה מאות שקלים שיוצאת מהחשבון ביום שבו נכנסת המשכורת עובדת טוב יותר מכל החלטה לחסוך את מה שיישאר, כי בדרך כלל לא נשאר כלום.
מקור נוסף הוא כספים חד פעמיים: החזר מס, מענק, בונוס שנתי או דמי הבראה. אם מפנים חלק משמעותי מהם לקרן, אפשר להגיע ליעד הראשוני מהר יותר מהצפוי. יש מי שמחליטים על יעד ביניים – למשל חודש אחד של הוצאות – ורק אחרי שהשיגו אותו ממשיכים לחודש השני. ההצלחה הקטנה הראשונה נותנת מוטיבציה להמשיך.
מתי מותר לגעת בכסף, ומה עושים אחר כך
כדי שהקרן תשרת את מטרתה, צריך להגדיר מראש מה נחשב חירום. הוצאה רפואית דחופה, תיקון חיוני ברכב שמשמש לעבודה, אובדן הכנסה או נזק בדירה – כן. מבצע על טלוויזיה, חתונה של חבר או חופשה שהתפנה בה מקום – לא. כדאי לנסח את הכללים יחד עם בן או בת הזוג, כדי למנוע ויכוחים ברגע האמת.
אחרי שימוש בקרן, המשימה הראשונה היא למלא אותה מחדש. מומלץ להגדיל זמנית את הוראת הקבע או לוותר לתקופה קצרה על הוצאות שאינן הכרחיות, עד שהסכום חוזר ליעד. קרן שנוצלה ולא חודשה משאירה את המשפחה חשופה בדיוק כמו קודם.
טעויות נפוצות שכדאי להכיר
טעות ראשונה היא להחזיק סכום גדול מדי בקרן החירום. מעבר לשישה עד תשעה חודשים, הכסף העודף כבר פועל לרעתכם, כי הוא נשחק לאורך שנים במקום לעבוד באפיקי חיסכון ארוכי טווח כמו קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות. טעות שנייה היא להשתמש במסגרת האשראי כקרן חירום. מסגרת אשראי היא הלוואה לכל דבר, והריבית עליה עלולה להיות גבוהה מאוד.
טעות שלישית היא לא לעדכן את היעד. כשנולד ילד, כשעוברים לדירה גדולה יותר או כשההוצאות הקבועות עולות, גם קרן החירום צריכה לגדול. מומלץ לעבור על הסכום לפחות פעם בשנה, למשל בתחילת השנה האזרחית או בזמן שמכינים את התקציב המשפחתי.
לסיכום, קרן חירום אינה מותרות אלא בסיס לכל תכנון כלכלי בריא. היא לא תהפוך אתכם לעשירים, אבל היא תמנע ממשבר זמני להפוך לחוב מתגלגל. התחילו בסכום קטן, הפכו את החיסכון לאוטומטי, החזיקו את הכסף באפיק נזיל וסולידי, ותגלו שהשקט הנפשי שווה כל שקל.
