מילים: עפרה אליגון
לחן: מרדכי זעירא
הַלַּיְלָה יָדַעְתִּי
הָיִיתָ לֹא לִי
וְיָדֶיךָ חִבְּקוּ נַעֲרָה
וְזוֹ הִתְרַפְּקָה
עַל לִבְּךָ הִדַּפְּקָה
וְאַתָּה הִתְפַּלַּלְתָּ רַק לִי
כִּי צָמֵאתָ, צָמֵאתָ רַק לִי.
כֵּן, תֹּאמַר: אַגָּדַת דִּמְיוֹנִי
כֵּן, תֹּאמַר: אַגָּדַת דִּמְיוֹנִי
אַךְ לִבְּךָ שֶׁטָּעַם, שֶׁיָּדַע וְנִפְגַּע
יְבַקֵּשׁ רַק אוֹתִי, רַק אוֹתִי
כִּי צָמֵאתָ, צָמֵאתָ רַק לִי.
הַלַּיְלָה יָדַעְתִּי
הָיִיתָ שִׁכּוֹר
כִּי הָיָה זֶה לֵיל חֹם וּתְשׁוּקָה
אַךְ דָּמְךָ הַצָּמֵא
מִדָּמָהּ לֹא רָוָה
וְצָמֵאתָ, צָמֵאתָ רַק לִי.
כֵּן תֹּאמַר...
הַלַּיְלָה יָדַעְתִּי
לִשְׁכֹּחַ רָצָה
לְבָבְךָ הָאוֹהֵב אֶת קוֹלִי
קוֹלָהּ כִּי לָחַשׁ
סוֹדוֹת אֲדֻמִּים
שָׁמַעְתָּ, שָׁמַעְתָּ אוֹתִי
כִּי צָמֵאתָ, צָמֵאתָ רַק לִי.
