22.4.68
פסח הוא חג מקסים. הוא חג החירות, חג החופש. הילדים מקבלים חופשה מלימודים, ההורים "עושים גשרים", כל הארץ על גלגלים. עונה נהדרת לבילוי בחיק הטבע. עונה נהדרת לבתי המלון ובתי ההבראה שלנו, שאינם סובלים מעודף מבקרים בשנים האחרונות; עונה נהדרת לערי הקיט, למסעדות, לבתי קפה, לכל ענף התיירות.
אבל, אבל משום מה לא תופס זאת המוח היהודי החריף של הסוחרים. דווקא בעונה מבורכת זו, בסנונית הזאת שפותחת את עונת הקיט, אחוז גבוה של בתי אוכל, מסעדות, בתי קפה, חנויות לממכר משקאות קרים וגלידות – סגרו את שעריהם על מנעול ובריח.
אפשר לומר: קשה להם להכשיר את הכלים ולהחליף את הסחורה, בכשרים לפסח. העניין כרוך בהוצאות רבות, טרחה רבה עם משגיחי הכשרות מטעם הרבנות, הוצאה כספית להשגת ההכשר וכו' וכו'.
אז למה, למשל, נסגרו גם מסעדות רבות שאינן כשרות? מסעדות שמגישות מיני בשר האסורים עלינו כל ימות השנה?
למה סגרו בעלי עסקים רבים, וביניהם חנויות לממכר מזכרות?
חסר להם החוש המסחרי הבריא. ואולי חסרה האדיבות, הרצון לספק את רצון הלקוחות החוגגים. "מה, רק להם חג. רק הם יהנו מן הפסח?! דווקא להם. גם אנחנו רוצים לנוח."
דווקא בעונה שהם כה דרושים!
חכמים בלילה...