8.11.63
אל תחכו לסיפור. הפעם יש בדעתי לעשות משהו בשטח המוניציפאלי המוזנח שלנו. ולא סתם ביקורת אלא גם הצעות קונקרטיות ובונות.
נתחיל בעיר הבירה, היא ירושלים. מגיע לה. ונתחיל ב"כיכר רגש הנחיתות" אינכם מכירים כיכר כזו? כל אלה היושבים ליד ההגה (של מכונית) מכירים אותה יפה. הרי היא הכיכר, או המיפגש, או הצומת (קראו לה כטוב בעיניכם), שליד טרה-סנטה, מלון המלכים והסופרמרקט.
כידוע לכם ירושלים סובלת מעומס תנועה. בממוצע דוהרת שם מכונית כל רבע שעה. ראו זאת הממונים על התנועה והחליטו לעשות למען הבטיחות בדרכים והציבו שם רמזור שכחן, הפועל באורך-רוח היאה לעיר נצח.
הכל היה טוב ויפה. כי לאן אפשר כבר להיחפז בעולם חולף זה? לולא המורד התלול שברחוב ממילא. אבל המורד הזה קיים מזה הרבה שנים ואין בדעתו ליהפך למישור. על כן, לוא ראיתם את הנהגים האומללים ובייחוד את אלה הנמנים עם המין היפה, איך עוצרים הללו את נשימתם כל אימת שהרמזור עוצר אותם בעליה התלולה ומכוניתם גולשת מטה מטה...
כיוון שיש לשער שירושלים בשום אופן לא תוותר על הרמזור, הראשון שלה כי אז ירחם השם, עלולים לחשוב שאין היא בירה אלא סתם עיר קטנה. הצעתי לפתרון הבעיה כי יותקנו בכביש פקקי בטחון שיקפצו מתוכו כל אימת שהרמזור האדום יאיים ואפשר יהיה להשליך עוגן אל הפקק או להחזיק אותו ביד עד יעבור זעם, ואור ירוק יופיע. אם רעיון פקקי הבטחון אינו נראה מעשי אולי אפשר לקבוע שם תחנה משותפת של מכבי אש, מגן דוד אדום וגרז' גרר?...
*
העיר השנייה בחשיבותה והראשונה באמת, הרי היא תל אביב. כולנו יודעים שאין בה מספיק גנים, נכון?
ובכן, באחד הימים האלה צריכה הייתי לגשת למשרד ממשלתי אשר בקריה. ראיתי את הבית במרחק עשרה צעדים ממני אך צריכה הייתי לצעוד אלפי צעדים כדי להגיע למחוז חפצי. למה? כי הקריה מחולקת לרחובות וכל משרד מגודר יפה יפה. יש עם גינות מטופחות ויש עם גינות קוץ ודרדר, יש עלובי חיים כאלה, מין בתים נטושים ועזובים, ויש בתי גבירים נדירים והכל בתוך גדרות מבצרים בלי מעבר בין אחד לשני.
חשבתי לי: א' – למה ההפלייה? למה יהיה משרד אחד מגונדר ועשיר ומטופח והשני עלוב כזה. האין "אבא" אחד לכולם? ב' – חשבתי לי: למה מגדר כל משרד את חלקתו. האין כל משרדי הממשלה רשות אחת גדולה? ג' – חשבתי לי, על רגלי המסכנות. מדוע לא יוסרו כל הגדרות ואוכל לעבור למשרד שאני צריכה מבלי להקיף את כל הקריה ומדוע לא יטופח השטח כולו כגן ראוי לשמו. הגן יוכל לשמש לטיול ולנופש גם לפקידים ואם אי אפשר יהיה לטייל שם עם ילדים, (ומדוע למעשה לא), אז לפחות שינעם לעין, ולהיזכר בשרונה היפה בטרם היתה לבריה אפילו שהיתה גרמנית.
*
ועכשיו הערה והצעה אחרונה לראש עיר הגנים המהוללת, היא רמת גן, הלמודה בסבל-זבל.
לפני שבועות אחדים הצענו מעל דפי עיתון זה כי יוכנסו למטבחים מכשירים המסלקים (תוך טחינה) את האשפה, מבלי שיהיה צורך בפחי זבל, אספנים, מובילים וכו'. הצענו שהעיריות תארגנה זאת בצורה שעשו זאת עם מודדי המים, כלומר, על ידי חברה פרטית שתרכיב מכשירים אלה בבתים ותגבה את מחירם בתשלומים מן התושבים וכי העיריות תשחררנה אותנו מחלק המסים המשולם על איסוף אשפה. אתם חושבים שההצעה עשתה רושם? איפה?!
אז יש לנו הצעה בלתי הגיונית, שאנו נקטנו בה בימים טרופים אלה של סבל-זבל. יום יום ארזנו חבילה נאה מן הריחני-הריחני הזה, קשרנו אותה בסרט צבעוני ולקחנו אותה עמנו לתל אביב. הרעיון מצא חן גם בעיני שכנינו והחל מיבצע חבילות בינעירוני. ובכן, ההצעה:
בכל עת של שביתת זבל תארגנה העיריות דואר חבילות בינעירוני כנ"ל. נדמה לי שלרעיון זה יהיה הד...
אני מקווה שמישהו מהאנשים הגדולים ישים לב לרעיונותי. אם לא הם אולי אתן קוראותי, אולי יש ביניכם אחת שבעלה ממונה על עניינים אלה, אם בכלל יש ממונה כזה...