31.5.68
המוכתר התקין את פיית הנרגילה, לאחר עוד מציצה הגונה שהעלתה בועות קולניות, תיקן את הגחלים במלקחיים ארוכים ונאנח בתשובה לשאלה:
"איל חמדולילה. אבל לא מבסוטין."
"למה לא מבסוטין?"
"רוצים חשמל. כמה זמן אפשר לחיות עם לוכס? רוצים מים בתוך הברז, בבית. כמה זמן אפשר לשלוח את הבנות אל הבאר? רוצים כביש. רוצים כביש. חלק. כמו פורמייקה – הא. כמו שיש בישראל."
"יא, חג' סליימן. דחילק. עד שבאנו הנה ישבתם פה כמו בימי אברהם אבינו. בימי התורכים, בימי האנגלים, בימי הירדנים, איך היו מגיעים אליכם? על חמור. אף פעם בחיים שלכם לא ראיתם אוטומוביל בתוך הכפר שלכם. והיום יש לכם דרך טובה. שנה אנחנו יושבים כאן ויש לכם כביש, ומכוניות מגיעות, ומכוניות נוסעות עם הירקות והפירות שלכם שקודם היו נרקבים פה, וטרקטור חורש בשדות שלכם."
"אבל" – משיב החג' ומנפח שפתיו – "גם כן כביש. בכלל לא חלק כמו שולחן, הא?"
"וכבר קדחו ומצאו עוד באר מים ומניחים צינורות ועוד מעט ישקו בהם את השדות ואפשר כבר לקחת מים, צעדים אחדים מן הבית."
"אבל אין מים בתוך הברז שבתוך הבית. נכון?"
"יא, חג' סליימן. זה לוקח זמן. אתם רוצים שאנחנו נעשה בשנה אחת מה שלא עשו לכם ומה שלא עשיתם אתם במשך מאות שנים? אי-אפשר לעשות הכל ביום אחד!"
סליימן מושך בעינו. "יעני. למה אי-אפשר? בשני ימים לקחתם את כל ירדן כמעט, אז כמה זמן צריך בשביל לתת קצת חשמל ומים וכביש. יום אחד זה יותר מדי."
"חה, חה!"
גם עץ התות צוחק ומשיר חותים שחורים ודשנים.
"רוצים שיהיה בכפר שלנו בדיוק כמו אצלכם."
"אז אם רוצים הכל כמו בישראל, תהיו ישראלים ודי."
"אהלאן וסהלן. למה לא. מוטב תחת יהודים מאשר תחת אמריקנים או צרפתים. לא רוצים להתחיל אתכם. איך נראה עכשיו זה הארוך מצרפת, זה דה-גול. התחיל עם היהודים ויגמור עם מלאך המוות. אסור להתחיל עם היהודים. יש לכם אלוהים שעושה את כל החשבונות בשבילכם. חה. חה. כאילו אנחנו לא יודעים שהישראלים עשו את המהפכה הזו בצרפת. מוכנים לקחת ניירות שלכם. להיות ישראלים. למה לא."
"כל הכבוד."
"ולקבל הכל כמו אצלכם."
"ולשלם בשביל המים, ולשלם בשביל החשמל בבית ולשלם מסים, כמו שעושים הישראלים."
"זה לא."
"למה לא?"
"אנחנו עולים חדשים," קורץ החג' בעינו.